קשר גוף ונפש – 6 שיטות לרפא את הגוף דרך הרגש – לא רק כאבים פסיכוסומטיים

הייתי שמח לומר לכם שבעזרת הידע במאמר תוכלו לרפא כל מחלה וכאב.

הייתי שמח לומר שקשר גוף ונפש הוא חד משמעי, ולפי סוג הכאב הפיזי, אפשר לדעת בדיוק על איזה רגשות לעבוד.

לצערי, אני לא יכול להבטיח דברים כאלו, אף אחד לא יכול.

אבל…

אני כן יכול להבטיח לכם שיש קשר גוף ונפש חזק ושאפשר לרפא מחלות וכאבים דרך עבודה על הנפש.

הכרתי הרבה אנשים שחוו ניסים רפואיים וגם יצא לי לתמוך באנשים בריפוי ובהפחתת כאבים דרך עבודה רגשית.

לכן חד משמעית, חשוב וכדאי לבצע את החקירה הפנימית בעקבות הכאבים או המחלה, כי יש סיכוי גדול שזה כן יעבוד וכן ישפר את מצבכם.

כאשר היתרון כאן הוא שבניגוד לתרופות או ניתוחים, אין תופעות לוואי, יש רק מה להרוויח. למעשה, אפילו אם לא תצליחו לשפר את המצב הבריאותי, עדיין תקבלו תועלת מכך שתעשו עבודה רגשית, אז  אין מה להתלבט, בטוח כדאי לכם להעמיק בתובנות שבמאמר ולעשות את העבודה הפנימית.

חלק 1 – הבסיס לקשר גוף נפש וכלים לניהול לחצים וכעסים

חלק 2 – ביופידבק – כלי אפקטיבי ללמידת הרפיה ורגיעה

חלק 3 – איך רגשות מודחקים וטראומות משפיעים על הגוף

(הסרטון בקרוב)

חלק 4 – זיהוי כוונות חיוביות של המחלה

(הסרטון בקרוב)

4 שיטות לרפא את הגוף דרך הנפש

כעת נדבר על 4 שיטות ליצור ריפוי של הגוף דרך הנפש, כאשר הרעיון הוא להשתמש בכולן יחד. נתחיל מהמוכר יותר ונתקדם לרעיונות פחות מוכרים.

בין היתר נדבר על נושאים, שלאנשים קשה לקבל, כי בעצם כשועשים עבודת גוף ונפש, במקום מסוים אנחנו לוקחים אחריות על יצירת המחלה, וכשמציגים את זה לאנשים שחולים, הם מרגישים מותקפים, כאילו לא מספיק שהם חולים, עכשיו הם גם צריכים לחוש אשמה.

אז חשוב מאוד, לגשת אל השיטות האלו מתוך מקום של חקירה והזדמנות להתפתחות, ולא מתוך מקום שבוחן איפה היינו לא בסדר. ואם אתם משתמשים בשיטות כדי לעזור לאנשים אחרים, אז על אחת כמה וכמה ראוי להיזהר שלא תיצרו אצלם תחושת אשמה.

רוצים לקבל תכנים מעצימים לגוף ולנפש?

לחצו כאן והצטרפו לקבוצת WhatsApp בה אשלח פעם בשבוע משפט השראה + סרטון ומאמר שיעזרו לכם לפתוח את השבוע עם חיוך ומוטיבציה.

קשר גוף ונפש 1# הפחתת לחצים וכעסים

נתחיל מהשיטה הכי מדעית ומוכרת ליצור ריפוי בגוף דרך הנפש והיא הפחתת לחצים. מה שאגיד לכם בשיטה הראשונה, אולי לא יפיל אתכם מהכסא, אבל עדיין חשוב להתעמק בה, מכיוון שרוב האנשים לא מיישמים את הרעיונות האלו, ואם אתם לא מיישמים, זה כאילו אתם לא יודעים.

מערכת העצבים – גוף או נפש?

בגדול, מערכת העצבים האוטונומית שלנו מורכבת משתי מערכות מרכזית – סימפטטית ופרה- סימפטטית. המערכת הפרה-סימפטטית פועלת כאשר הגוף רגוע ובמצב מנוחה והיא זו שבריא לנו להיות בה רוב הזמן, כשהיא פועלת הלב פועם בקצב הרמוני והיא מאפשרת תפקוד מירבי של מערכת החיסון ושל חילוף החומרים.

אבל כאשר אנחנו נלחצים, מופעלת מערכת העצבים הסימפטטית וזה מכניס את הגוף למצב שמוכר כ"הילחם או ברח", מצב זה משבש את חילוף החומרים התקין בגוף, מגביר את קצב הלב, עוצר תהליכי עיכול ותהליכים של מערכת החיסון.

למעשה, הורמוני לחץ כגון קורטיזול יעילים כל כך בדיכוי המערכת החיסונית, עד שלעיתים רופאים מספקים קורטיזול לאנשים שעברו השתלת איברים וזאת כדי למנוע ממערכת החיסון שלהם לדחות את השתל הזר.

הסיבה לדיכוי של מערכת החיסון ומערכות חיוניות נוספות, נובעת מכך שהגוף חש בסכנה ונכנס למצב הישרדותי, ולכן כל האנרגיה מגויסת על מנת להתמודד עם הסכנה המיידית והתפקודים השוטפים מושהים.

הבעיה עם המערכת הסימפטטית בעולם המודרני

באופן כללי המערכת הסימפטטית ותגובת הלחץ חיונית לנו. לא סתם האבולוציה (או הבורא) יצרו אותה אצלנו, המערכת הזאת, הלכה למעשה, מצילה אותנו ומגינה עלינו מפני סכנות.

הבעיה היא שבעידן המודרני תגובת הסטרס מתרחשת לא רק במקרים שחיוני שתתרחש, כמו בעת סכנת חיים, אלא בעיקר במצבים בהם היא פחות מועילה, כמו פקקים, ויכוח עם הבוס, עומס בעבודה, מתח בתוך מערכת יחסים, קושי כלכלי ומיליון גורמי לחץ נפשי שלא מהווים סכנה פיזית.

כאשר הבעיה החמורה יותר באורח החיים העמוס שלנו, היא לא רק שיש אינסוף גורמי לחץ חדשים, אלא שבעקבות העומס, גם אין לנו כמעט רגע פנוי להירגע (או לפחות ככה אנחנו מאמינים).

אי לכך המערכת הסימפטטית פועלת הרבה יותר מכפי שהיא אמורה, מצב זה של סטרס מתמשך מייצר נזק לגוף, מאיץ את ההזדקנות וגם מדכא תהליכי ריפוי.

בשורה התחתונה, חלק גדול מהבעיות הבריאותיות נובע מסטרס מתמשך או לכל הפחות, מוחרף בעקבותיו, לכן האלף-בית של קשר גוף ונפש הוא להפחית כעסים ומתחים (שני הרגשות, נמצאים על אותה מערכת הילחם או ברח), בלי זה, נקשה על תהליכי ריפוי וגם נמשיך ליצור בעיות נוספות.

איך להפחית מתחים וכעסים?

הרבה מאמרים באתר עוסקים בהפחתת כעס, בניהול קונפליקטים, טיפול בהתקף חרדה בחשיבה חיובית ועוד. ומומלץ לקרוא, יש בהם המון ידע חשוב כולם עוזרים וחשובים. עכשיו אתן לכם שלושה טיפים ליישום מיידי.

פרייארים לא מתים

את הטיפ שמעתי מפרופסור יורם יובל, הוא מעביר הרצאה שלמה על הנזקים של לחץ ומביא עשרות מחקרים לפגיעה הגופנית, ובסוף נותן את התרגיל המחשבתי הבא:

דמיינו שאתם בפקק מחכים לעלות לנתיבי איילון, פתאום מגיע רכב מהצד שעקף את כל הפקק ורוצה לחתוך אתכם, אתם מתעצבנים ואומרים, "מה אני פרייאר? לא נותן לו להיכנס,  אדבק לרכב שלפני, שלא יהיו לו מקום להיכנס".

הרכב שרוצה לעקוף ממשיך לסוע קדימה ובסוף מוצא נהג שמאפשר לו לחתוך ולעקוף את הפקק, ואתם ממלמלים "אחח פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים".

ואתם יודעים מה, אתם צודקים…

פראיירים באמת לא מתים, פראיירים יותר בריאים, כי אתם עכשיו התעצבנתם והכנסתם את כל מערכת העצבים שלכם למצב לחימה, ואותו הפראייר שסימן לנהג "בבקשה בוא תעבור ותעקוף אותי", אצלו אין לחץ ואולי אפילו יש לו תחושה נעימה של מעשה נדיבות.

אז מה עדיף להיות פראייר שמחכה עוד כמה שניות בפקק, אבל נשאר בריא ורגוע, או להיות "ישראלי, לא פרייאר" אבל להזיק לגוף שלנו. בעיני התשובה ברורה מה עדיף.

*ראוי לציין, אם אתם הולכים לקיצוניות של להיות ממש פראיירים, ובאופן עקבי אתם מרצים אחרים, לא מסוגלים להביע אסרטיביות ולעמוד על שלכם, גם לכך יש השלכות בריאותיות מזיקות, ונרחיב עליהן בהמשך כשנדבר על הדחקת רגשות.

אבל… באופן כללי, בדברים הקטנים והפעוטים של החיים שקופצים לנו עשרות פעמים ביום, עדיף לדעת לוותר ולשים בצד, כי אחרת אנחנו הורגים את עצמנו.

מדיטציה לא יכולה לבזבז לכם זמן

טיפ נוסף בהקשר הלחץ הוא להבין שטכניקות של מדיטציה והרפיה הן לא פריוילגיה, הן הכרח.

אדם שאומר אין לי זמן לעצור באמצע היום ולנשום קצת או אין לי זמן לתרגל כמה דקות ביום מדיטציה, הוא אדם חסר הגיון לחלוטין.

זה בדיוק כמו אדם שאומר, אין לי זמן לצחצח שניים ואין לי כסף לקנות מברשת, אז הוא חוסך כמה דקות על צחצוח וכמה שקלים על מברשת, אבל כתוצאה מכך הוא יאבד את היכולת שלו לעבוד בריכוז ושלווה כי הוא יסבול מכאבי שיניים עזים וכדי לתקן אותן הוא גם יצטרך להוציא עשרות אלפי שקלים.

לוותר על צחצוח שיניים באופן קבוע, לא יחסוך לא זמן ולא כסף וכולנו מבינים זאת, בגלל זה אנחנו מצחצחים פעמיים ביום, גם אם אנחנו עייפים או עמוסים. ומה שצריך להבין, זה שלהקדיש כמה דקות למדיטציה או תרגילי רגיעה, זה לא פחות חשוב, ואם אתם מוותרים על כך כדי לחסוך זמן, אתם עושים שגיאה גדולה.

במידה ואתם לא מתרגלים באופן קבוע, אל תרגישו אשמים, כנראה שעד היום לא הבנתם את מה שלמדתם כאן במאמר, אבל עכשיו כשהצגתי לכם את הדברים בצורה בהירה, עכשיו כשאתם מבינים שרוב בעיות הבריאות שיש לבני אדם מתקשרות בצורה כזאת או אחרת לסטרס מתמשך, וכשאתם מבינים שאפילו כמה דקות של מדיטציה ביום יכולות לאזן אותכם ולהגביר משמעותית את זמן השהות במערכת הפרה סימפטטית.

עכשיו אם אתם בוחרים לוותר על התרגול, זה כבר חוסר אחריות, כי אתם חוסכים מעצמכם תרופת פלא שהיא חסרת תופעות לוואי.

לא רק בריאים אלא גם פרודוקטיבים

ולא רק שמדיטציה או תרגול נשימות יהפוך אתכם לבריאים יותר, אלא שגם תהיו יעילים יותר. יובל נח הררי, שספריו נמכרו ביותר מלמעלה מ-12 מיליון עותקים, ידוע בכך שהוא מתרגל שעתיים ביום מדיטציה ומפעם לפעם יוצא לויפאסנה של שבועות שלמים בשתיקה. הוא נשאל בראיון, תגיד איך את המספיק לכתוב כל כך הרבה עם כל הזמן שאתה משקיע במדיטציה, התשובה שלו הייתה שדווקא בזכות הזמן שהוא מתרגל מדיטציה, זה מה שאיפשר לו להיות כל כך חד מחשבה ולכתוב את הספרים. ותבינו שההישג שלו באמת יוצא דופן, רוב הספרים שיוצאים לאור לא עוברים את רף ה-300. סופרים ידועים מרוצים אם הם מגיעים ל10,000, הררי הגיע למיליונים ועוד בספר עיון.

אז אתם לא חייבים לתרגל כל כך הרבה, גם כמה דקות מספיקות, אבל אל תרשו לעצמכם לוותר על המתנה הזאת לגוף ולנפש שלכם.

ביופידבק לגוף ולנפש

טיפ נוסף בהקשר של הורדת לחצים הוא ביופידבק. זו שיטה חדשה שבה אתם מחוברים למחשב שמודד את קצב הלב שלכם ומדדים נוספים שבודקים האם אתם במערכת הסימפטטית של סטרס או במערכת הפרה סימפטטית.

ככה אתם לומדים בזמן אמת, איך המחשבות שלכם משפיעות על הגוף, וגם לומדים איך צורות נשימה מסוימת מייצרות רגיעה והרמוניה בקצב הלב. טכניקה חזקה מאוד שאני ממליץ לכולם להתנסות בה לפחות לכמה מפגשים.

קשר גוף ונפש 2# רגשות מודחקים וטראומות

ההשפעות הפיזיולוגיות של רגשות מודחקים, אמנם לא נחקרו כמו ההשפעות של לחץ, מכיוון שמעצם ההגדרה של רגש מודחק, זהו משהו שקשה לזהות ולמדוד.

עם זאת, בכל הגישות של רפואה אלטרנטיבית, מדברים על טראומות ורגשות מודחקים כגורם מספר אחד למחלות.

מהם רגשות מודחקים ומה הקשר שלהם לגוף

לפני שנסביר איך ההדחקה מייצרת מחלות, ומה עלינו לעשות אם אנו רוצים להגביר את הריפוי, קודם יש להסביר מהו רגש מודחק.

המושג הדחקה לקוח מתוך התיאוריה של זיגמונד פרויד על מנגנוני הגנה, כשפרויד הגה את ההדחקה, הכוונה שלו הייתה למנגנון שלוקח רגשות, זיכרונות וקונפליקטים שהנפש אינה מסוגלת להכיל , ומעביר אותם עמוק אל הלא-מודע. זאת מתוך מטרה שלא נהיה מוצפים רגשית. על פי הגדרה זאת, האדם לא מודע לתכנים המודחקים ולא זוכר אותם כלל.

במאמר כשנשתמש במושג הדחקה הכוונה היא לכל דרך שבה אנחנו מדכאים רגש בין שבאופן מודע ובין שלאו.

כיצד הדחקה פועלת בנפש

כמו שצוין, הדחקה, היא מנגנון הגנה, כלומר, היא נועדה לשמור עלינו, הבעיה שבשימוש יתר היא מזיקה. כי עצם שאנו מתעלמים מרגשות וזיכרונות מסוימים או מעבירים אותם אל הלא-מדוע, לא אומר שהם נעלמו, כמו שפצע פיזי לא נעלם אם מתכחשים מקיימו.

אמנם אם יש לנו שריטה קטנה באצבע, אז במקרה הזה, אכן עדיף לא לעשות ממנה סיפור, אפשר לשכוח ממנה והיא תירפה לבד, אבל אם יש לנו חתך עמוק, לא כדאי להתעלם ממנו, כי אז הדם ימשיך לזלוג והפצע עשוי להזדהם, לייצר דלקת ואולי לפגוע במערכות נוספות בגוף.

כך גם עם הנפש שלנו, ברור שלא כל דבר קטן שקורה לנו דורש ביטוי ועיבוד, לפעמים החכמה היא להמשיך הלאה, אבל יש זיכרונות ורגשות מסוימים בחיינו שמקבילים לפצע הפתוח, הם דורשים התייחסות, ואם אנחנו משתיקים אותם או מכחישים, הם עלולים להזדהם והפגיעה בטווח הארוך תגדל.

איך הדחקה נפשית פוגעת בבריאות הגוף

מעבר לכך, בגלל שהרגש המודחק לא באמת נעלם, אלא רק מוסתר מהמודעות, אז חלק בתוכינו כל הזמן נדרש להשקיע אנרגיה נפשית, על מנת לשמר אותו בלא-מודע. האנרגיה הזאת גוזלת מאיתנו משאבים חשובים, מכבידה על המערכת. היא מייצרת לחץ שבעצם פועל מתחת לפני השטח כל רגע ורגע.

כמו שכבר הסברנו, ידוע שלחץ כרוני פוגם בפעילות המערכת החיסונית ומערכות חיוניות נוספות, וככל שיש לנו יותר רגשות מודחקים, יש יותר לחץ כרוני.

בנוסף, התכנים המודחקים, עלולים לצוף בחלומות, שהרי בחלום, ההגנות שלנו רופפות ויש פתח אל הלא-מודע. כתוצאה מכך, הם עלולים לגרום לסיוטים ואף לנדודי שינה, מה שבטווח הארוך פוגע בבריאות.

איך הדחקה נפשית חודר לגוף?

גישות מודרניות רבות מדברות על כך שברגע שהרגש לא מעובד או מקבל ביטוי, אז מנגנון ההגנה,  מאחסן אותו בגוף.

זו טענה שעשויה להישמע מעט מוזרה, אבל אם תחשבו על כך, ידוע שלרגשות יש ביטוי גופני, אנחנו יכולים לחוש  אותם בבטן, בחזה, בגרון.

לדוגמה: חישבו עכשיו על משהו שמלחיץ או מפחיד אותכם. ועכשיו חישבו על אדם שאתם אוהבים או על חלום שמלהיב אותכם, אם תיקחו רגע באמת להיכנס לרגש, תוכלו לשים לב שהוא פיזית קיים בגוף.

לא סתם יש לנו ביטויים בשפה כמו לשמור בבטן, כאב לב, פרפרים בבטן, מחנק בגרון וכ"ו, זה בגלל שהרגשות שוכנים בגוף ובני אדם יודעים זאת מאז מתמיד.

לכן, הטענה של אותן גישות אלטרנטיביות על אחסון של רגשות מודחקים באיזורים בגוף, לא מפתיעה כל כך, זוהי מסקנה הגיונית ובכלל לא מרחיקת לכת,.

למען האמת, גם כל רופא קונבנציונלי ידע להסביר לכם היטב ולעומק שמערכת העצבים היא לא רק במוח, אלא בגוף כולו.

אז בהנחה שהסכמנו על הרעיון שרגשות נוכחים בגוף, מכאן אפשר לטעון, שאם יש רגשות שליליים חזקים שאנחנו לא מסוגלים לעבד ולפרק, הם עשויים להשפיע על מערכות פיזיולוגיות בגופינו.

הילחם ברח או …קפא

דרך מסוימת להסביר את האופן שבו הרגש מאוחסן בגוף נעוצה במנגנון ההישרדותי הידוע של הילחם או ברח. מה שקורה בעת סכנה הוא שהגוף נדרך, מופרש נורואנדרלנלין,  קצב הלב ולחץ הדם עולים, אספקת הדם לשרירים מתגברת והגוף מוכן לפעולה.

אמה מה, בריחה או לחימה הן לא האסטרטגיות היחידות, יש אסטרטגיה נוספת שהיא קיפאון, כי הרי בטבע לפעמים זה הדבר היעיל ביותר. חישבו שאתם נתקלים בדוב גריזלי, אתם לא יכולים להילחם מולו, אתם גם לא יכולים לברוח ממנו, אבל אתם יכולים לקפוא ולעשות את עצמכם כמתים ואז אולי הוא יעזוב אותכם לנפשכם.

הבעיה באסטרטגיה של קיפאון, היא שכל הדריכות של הגוף, לא משתחררת, היא נשארת כלואה ועצורה בגוף, זה מה שעלול לגרום לבעיות הבריאותיות.

דמיינו מצב שהבוס או דמות סמכות מעליבה אתכם וגורמת לכם להרגיש קטנים ולא מוערכים, אתם רוצים להשיב באסרטיביות, אבל לא יכולים, כי אתם מפחדים מההשלכות, אז אתם פשוט קופאים, הגוף מלא באנדרנלין, הלב דופק בעוצמה, אבל כלפי חוץ אתם שומרים על פאסון של רוגע. במקרה זה ניתן להגיד שמבחינה פיזית היה כבר עדיף לפרוק את המתח כלפי חוץ.

אתם לא בהכרח חייבים לבטא את הרגשות מול הדמות הסמכותית זה לא תמיד מתאים, אבל אנחנו צריכים לבטא את הרגשות בצורה כלשהיא, עדיף מול בן אדם, אבל אפשר גם מול עצמנו בכתיבה או במדיטציה. והאמת שחשוב לשחרר את הלחצים גם באופן גופני. בטבע כשחיות משתמשות באסטרטגיית הקיפאון עקב מצב סכנה, הן בדר"כ מתנערות אח"כ כדי לפרוק את המתח, אבל בעולם המודרני אנחנו לא עושים זאת, אנחנו רוב הזמן יושבים מכווצים בכיסאות משרד.

יש לציין שוב, לא מכל אירוע צריך לעשות סיפור, כשעוקפים אותנו בפקק, או בתור לסופר, עדיף לדעת להרפות מהר, לקחת כמה נשימות עמוקות ולשחרר. אבל אם חווינו דחייה, עלבון, תחושת כישלון ובוודאי אם חווינו אירוע טראומתי או אובדן, אלו רגשות חזקים שאנחנו לא רוצים לשמור בבטן ורצוי שתהיה לנו מערכת תמיכה שנוכל לתת ביטוי לרגש.

הפסאודו מדע של קורלציות גוף ונפש

בהסתמך על הנחות היסוד האלו של קשר בין רגש למחלה, הגיעו רופאים ומטפלים אלטרנטיביים פורצי דרך ופיתחו תחום מחקר שהוא אמנם פסאודו מדעי, אבל בהחלט מספק תובנות מעניינות, והתחום הזה מתיימר לומר לנו לפי סוג המחלה או הכאב בגוף, מה הרגש המודחק. יש לי כמה ספרים כאלו. המפורט ביותר שמצאתי הוא "פרמידת הבריאות" של ג'ילברט רנו.

עם זאת, אחרי שקראתי שלמדתי מספר קורסים בנושא והתעמקתי בספרים השונים, הבנתי שקשה לקבוע אם אכן יש קורלציות מדויקות שחוזרות על עצמן בקרב כל בני האדם בין סוג הרגש לסוג הבעיה הגופנית, וכרגע הדרך הכי טובה להבין את הרגש שמייצר את הבעיה הבריאותית היא לעשות זאת באופן אינדיבידואלי.

בספרים עדיין אפשר להיעזר כדי למצוא את הכיוון הכללי של החקירה.

טכניקה מדיטטיבית לזיהוי קשר גוף נפש

אם אתם שואלים איך עושים את החקירה הזאת, הנה טכניקה מומלצת:

1. מיצאו תנוחה נוחה והיכנסו לסטייט מדיטטיבי, אם המצב הבריאותי מאפשר, עדיף ישיבה בגב זקוף, אבל כל תנוחה שנוחה לכם היא טובה.
2. קחו מספר נשימות עמוקות, תוך שאתם מוצאים את האוויר באיטיות, ואם עולות מחשבות מקדו שוב את תשומת הלב בנשימה.
3. לאחר שהצלחתם להתמקד בלפחות 5 נשימות רצופות בלי הסחות דעת, העבירו את תשומת הלב אל האזור הפגע, הפציעה או מוקד המחלה.
4. בקשו מתת המודע שלכם לדבר אלכם בסמלים, תמונות ותחושות, כדי להציף את הרגשות והזיכרונות שקשורים לבעיה הבריאותית.
5. המשיכו להתמקד באזור הפגוע, עד שעולה לכם אסוציאציה רלוונטית להתמקד בה, חשוב להמשיך להתמקד בגוף, תוך שאתם נושמים עמוק ופתוחים לתובנות מפתיעות. כמו כן חשוב לסמוך על האינטואציה שלכם שתיקח אותכם למקום הנכון.
6. ניתן לספור מ-5 עד 1 ולבקש מתת המודע שבספרה 1 הוא יקפיץ את האסוציאציה הרלוונטית.
7. ברגע שעולה הזיכרון או הרגש, תנו לו מקום, עבדו אותו מחדש, ואם צריך שתפו גם אנשים נוספים כדי להעצים את התהליך.
8. סימכו על תת המודע שלכם שהוא מצא את האירוע והרגש הנכונים, ואפשרו לדברים להשתחרר. אפשר ממש לדמות שהרגש המודחק יוצא מהגוף.

זו טכניקה חזקה, היא לא קלה עבור מי שלא מתורגל במדיטציה, לכן מומלץ גם לתרגל את המדיטציות המודרכות קודם שאתם מנסים אותה, ואחרי שתגבירו את יכולות הריכוז שלכם, היא תהפוך לפשוטה יותר.

כמו כן, מכיוון שהטכניקה יכולה להציף רגשות מאוד חזקים, אם אתם עדיין לא בשלים להתמודד איתה, לפעמים תת המודע יחסום אותכם ואז מה שעוזר להציף, זה לעשות את זה ביחד עם איש מקצוע שאתם סומכים עליו שלא ייתן לכם ליפול, זה מאפשר לתת המודע להיפתח, ואיש המקצוע גם יוכל להנחות אותכם.

אותנטיות וקשר גוף נפש

גורם מרכזי נוסף להדחקת רגשות הוא חוסר אותנטיות. אותנטיות היא היכולת לבטא את עצמנו ורגשותינו, חרף לחצים סביבתיים ובעיקר הכוונה ללחצים חברתיים.

אם מתוך הפחד של מה יגידו עלינו ומה יחשבו אנחנו שומרים בבטן, זו הדחקה שעלולה לפגוע בבריאות שלנו.

הנזק הבריאותי מתגבר, כאשר אדם מגיע למצב שהוא שם כל כך הרבה מסכות עד שהוא לא מזהה את עצמו, הוא מוותר על דרך הייחודית שלו ועל החלומות שלו, וכל החיים שלו מוכוונים ממה תחשוב הסביבה, במצב זה האדם אפילו לא מודע לכמה החיים שלו מזויפים. ואז בעיה בריאותית שתיווצר דווקא יכולה להוות עבורו קריאת השכמה.

מערכות יחסים בריאות לגוף ולא רק לנפש

כתבתי מספר מאמרים מפורטים על אותנטיות, לכן לא ארחיב על כך כאן, אבל זה כן המקום להכריז באופן חד משמעי שמערכות יחסים פתוחות וכנות שיש אמון בין אנשים ואפשר לדבר על הכל, הם נכס יקר לבריאות שלנו, כי אז אנחנו לא צריכים לנסות להרשים ולתת מצג שווא, אלא יכולים להיות אנחנו ולבטא את הרגשות, וזה מונע את ההדחקה.

קשר גוף ונפש 3# זיהוי כוונה חיובית

השיטה השלישית הולכת לכיוון שונה והיא טוענת שהגוף שלנו יצר את המחלה, כדי לשלוח לנו מסר, לאותת לנו שמשהו לא תקין, ואם נבין את המסר וניישם אותו, אנחנו נוכל להחלים ולהבריא.

דרך יותר מדויקת להגדיר זאת, היא שלמחלה יש כוונה חיובית, שחלק בתוכנו יצר אותה, על מנת להגן עלינו בצורה כשלהיא, גם אם בסוף ההגנה יותר מזיקה מאשר מועילה.

זאת הגישה שלוקחת הכי הרבה אחריות על יצירת המחלה ולכן היא עלולה לגרום לגרום לאנשים תחושה שמתקיפים אותך, כאילו לא מספיק שהם חולים, עכשיו הם גם צריכים לחוש אשמה. אז חשוב מאוד לא לגשת לרעיונות האלו, ממקום של אשמה, אלא ממקום של חקירה וגילוי, לנסות להבין מה הגוף מנסה לסמן לנו.

איך לזהות את המסר מהגוף

באופן כללי כל מקרה לגופו, וכל אדם צריך לשבת עם עצמו ולעשות את החקירה הפנימית, אבל בכל זאת יש דברים שחוזרים על עצמם, ועכשיו אתן לכם מספר רעיונות וכיוונים אפשריים

נתחיל מהשטחי והגיוני יותר ונתקדם לרמה עמוקה ורוחנית יותר.

כוונה חיובית 1# הגוף מאותת על כשל פיזי

הסוג הראשון של מסרים, הוא מאוד לוגי, וזה שהגוף מאותת לנו שאנחנו מזניחים אותו. לא ישנים מספיק, לא לוקחים לעצמנו מנוחות, אולי אנחנו אוכלים לא בריא או מעשנים.

זה הדבר הראשון וההגיוני ביותר שאנחנו רוצים לבדוק אם יש לנו מחלה, איך אנחנו יכולים לחיות חיים בריאים יותר.

כוונה חיובית 2# תירוץ לברוח מדבר שנוא

הרמה הבאה של כוונה חיובית היא כשאנחנו צריכים את המחלה כדי לברוח מדבר מה שאנחנו לא אוהבים. רואים זאת היטב אצל ילדים ששונאים את בית הספר ורוצים להבריז, אז הגוף שלהם עושה אותם חולה.

אותו דבר אצל אנשים ששונאים את העבודה שלהם, הגוף יצור מחלה כדי שהם יקבלו ימי חופש, באמצע השירות הצבאי שלי שמאוד רציתי לעבור תפקיד ולעבור בסיס, התחלתי לקבל המון מחלות וגימלים. בתקופה של כמה חודשים קיבלתי בערך 20 גימלים, ראשית הייתי חולה, אח"כ היה לי פצע דלקתי בעור, אח"כ מפרק כף היד שלי החל לעשות בעיות והכל קורה לחייל בן 19 בשיא בריאותו.

ואלו לא היו זיופים, הפצע היה אמיתי ובולט לעין, הפציעה בכף היד הגבילה אותי גם מאימוני חד"כ שאהבתי. הרצון שלי לעבור תפקיד ממש הגשים את עצמו פיזית.

ברגע שעברתי לתפקיד החדש הכל החלים, ובשנים שאח"כ לא קיבלתי ג' אחד. גם בעבודות שהייתי כשכיר לא לקחתי אפילו לא יום מחלה אחד ולא הפסדתי ימי עבודה, כי יש לי תשוקה לעשייה שלי.

אנקדוטה מעניינת, היא שבמהלך כל השנים האלו, כן הייתי חולה כמה פעמים בחופשות, שזה גם סוג של מסר, אבל על כך בפעם אחרת.

היזהרו ממה שאתם מבקשים

באחד מכנסי ההרצאות בסגנון טד שהפקתי, אחת המרצות, שהיא רואת חשבון במקצועה, דיברה על כמה רצתה להיות בבית עם הילדים בעת חופשת הקיץ, היא לא הפסיקה להגיד את זה לכל החברים, אבל בליבה ידעה שלא תוכל לעשות זאת בגלל העבודה.

ביום שבו התחיל החופש הגדול, היא התחילה לסבול מכאבי גב איומים שכמעט הצריכו ניתוח וכל זה קרה לבחורה צעירה ובריאה שמתרגלת פילטאיס ומעולם לא סבלה מבעיות גב, הגוף הגשים את משאלת הלב.

אז תזהרו כשאתם מבקשים להיות בבית או לקבל חופש, יכול להיות שזה יתגשם לא בצורה שהתכוונתם.

כוונה חיובית 3# דרך לברוח מהתמודדות

הרמה השלישית דומה לשניה, אבל כבר נכנסת לרבדים יותר עמוקים ולא מודעים. כאן הכוונה החיובית של האתגר הפיזיולוגי, היא לשמור עלינו מהתמודדות עם דבר מה שמפחיד אותנו

לדוגמה יצא לי להכיר מספר נשים שרצו להיכנס להריון, אבל העובר לא נקלט, רק אחרי שהבחורה עשתה עבודה על הפחדים שלה להיות אמא, ההריון הצליח.

בחורה אחרת שסבלה מהפלות חוזרות ונשנות במשך שנים, לא פחדה להיות אמא, אבל כן גילתה שהיא לא מספיק סומכת על הגבר שלה ורק אחרי שעשתה איתו עבודה עמוקה על הנושא, ההריון הצליח ונולד ילד מקסים ובריא.

באופן דומה מחלות יכולות להיווצר כאשר אדם עומד בפני צומת דרכים ומפחד לקבל החלטה, או כאשר אדם מרגיש שהוא לא מסוגל להתמודד עם החיים, ואז הגוף מייצר קושי בריאותי, כדי להסיח את הדעת מהמשבר ושאכן לא יהיה צורך להתמודד.

כוונה חיובית 4# צורך בתשומת לב חברתית

לפעמים אנשים מפתחים חולי מתוך מטרה למשוך תשומת לב ויחס. למעשה תופעה זו נחקרה והיא אף מוגדרת בספר האבחנות הפסיכיאטרי, ה-DSM בשם "תסמונת מינכהאוזן", שזהו מצב קיצוני שבו אדם אף מוכן לפגוע בעצמו כדי לקבל את היחס מהרפואים.

אבל כאן אני לא מדבר על התסמונת בה אדם בכוונה מיתחלה כדי למשוך אהדה, אני מדבר על הפעמים בהם באופן לא מודע ובניגוד לרצוננו המוצהר, הגוף משבית אותנו, וזה בהחלט משהו שעלינו לבדוק אם אנחנו חולים.

אם כאשר היינו קטנים לא אהבנו ללכת לבית ספר ואז בימי מחלה, אמא הייתה נשארת איתנו בבית ומטפלת, זה עשוי ליצור דפוס של היתחלות לצורך קבלת יחס. במיוחד אם בשגרה ההורים היו עסוקים ולא נותנים הרבה יחס, ופתאום בזמן מחלה הם היו דואגים לנו יותר.

כוונה חיובית 5#  הזדהות עם אדם אחר

תופעה נוספת שמתרחשת באופן לא מודע, זה שלפעמים מרוב שיש לנו רחמים או חמלה כלפי אדם מסוים ואנחנו כל כך רוצים לקחת ממנו את הכאב, אנחנו באמת לוקחים אותו על עצמנו והגוף מייצר מחלה או בעיה בריאותית. במיוחד זה עלול לקרות אם האדם החולה קרוב לליבנו.

לא ברור עד הסוף, איך זה מתרחש, אבל כן ידוע למדעי המוח על תופעה שנקראת נוירוני מראה, בעצם כאשר אנחנו רואים אדם מבצע תנועה מסוימת, איזורים במוח שלנו שמופעלים כשאנחנו בעצמנו עושים את התנועה, נדלקים רק מעצם הראיה של האדם האחר. ההשערה היא שהנוירונים האלו נועדו בין היתר, כדי שנוכל להרגיש אמפתיה והזדהות עם אנשים. מכאן אני מסיק שכמו שהנוירונים בגופינו מופעלים רק מעצם המראה של אדם אחר עושה תנועה או מביע רגש, באותו אופן ייתכן, והגוף מסוגל גם ליצור מחלה רק למראהו של אדם אחר חולה.

מכיוון שההזדהות החזקה, נובעת מרצון עמוק שלנו לעזור לאדם ושלא יהיה לבד בסיטואציה, פתרון מסוים שיש לתופעה הזו היא להזכיר לעצמינו כל הזמן, שכדי לעזור לאחרים בצורה המיטיבית חשוב שנהיה בריאים ושכך נוכל לעזור להם הרבה יותר מאשר אם נצטרף אליהם למחלה. אם אתם חוששים שיש לכם את בעיית ההזדהות, חיזרו על המשפט שהצעתי כמו על מנטרה.

כוונה חיובית 6# מסר התעוררות

הקטגוריה האחרונה היא מאוד רחבה, אין לה תבנית או הגיון, והיא יותר עניין של אמונה. כאן אנחנו שואלים מה המחלה באה ללמד אותנו, איזה שינוי אנחנו צריכים ליצור בחיים שלנו, איזה תובנה עלינו ללמוד.

ומה שיפה הוא שגם אם זו שטות גמורה, ואין קשר בין התשובה שנמצא לבין המחלה בפועל, עדיין אנחנו נרוויח שיעורים ותובנות, ובאמונה האישית שלי, לא מדובר בשטות, החיים אכן מלמדים אותנו כל הזמן ואם נבחר להסתכל עליהם ככה, אנחנו נחווה תהליך התפתחות מדהים.

דוגמה למקרה הזה היא כמו שבמשבר הקורונה, בגלל שזה השבית את הכלכלה והתחבורה, הרבה אנשים אמרו שזה מסר לבני האדם להוריד הילוך, להתכנס פנימה במקום המרדף אחרי עוד חופשות ועוד כסף ועוד רכוש. אמרו שזה מסר עבורנו שנשנה את האופן שבו אנחנו מתייחסים לכדור הארץ ונפסיק לזהם אותו. דיברו על כך שאנחנו מאוד מתרחקים אחד מהשני ומנותקים ושאנחנו צריכים להתאחד גם ברמה הבין האישית וגם ברמה המדינית.

האם זה נכון? האם אפשר לדעת שהוירוס מגיע ללמד אותנו את השיעורים האלו ושאם לא נלמד אותם אז כדור הארץ ישלך אלינו מכות גרועות יותר?

אי אפשר לטעון זאת, כל אחד והאמונה שלו, אבל מה שבטוח הוא שאם  האנושות תיישם את השיעורים, זה יהיה מאוד לחיוב.

באותו אופן, אם כל אחד ואחת מאיתנו כשאנו נתקלים בבעיה רפואית, נשאל את עצמנו מה זה בא ללמד אותנו, יש לנו רק מה להרוויח.

קשר גוף נפש 4# ביטחון עצמי

במקור תכננתי להרחיב גם על הנושא של ביטחון עצמי, אך מכיוון שהמאמר עמוס בידע חשוב ויש כאן המון רעיונות וכלים, אציין רק בנקודות כלליות איך ביטחון עצמי קשור.

ראשית, בכל הספרים שבהם מציעים קורלציות בין הרגש המודחק לבין הבעיה הבריאותית, בערך 80% מהבעיות הבריאותיות, בסוף מתקשרות לביטחון עצמי, הערכה עצמית, אהבה עצמית וכ"ו.

כלומר אם אנחנו מראש עובדים על הביטחון העצמי ועל תחושת הערך, אנחנו נפתרים מרוב הקונפליקטים הרגשיים שמייצרים מחלות.

בנוסף, הערכה עצמית נחשבת למערכת החיסון של הנפש, היא מאפשרת לנו להתמודד יותר טוב עם אירועיים טראומתים, וכמו כן אנשים עם הערכה עצמית גבוהה, חווים פחות לחצים בחיים

הדבר השלישי שבו ביטחון עצמי תורם לבריאותנו בצורה קריטית, היא שזה מאפשר לנו להיות אותנטיים, אדם שבטוח בעצמו לא מדחיק רגשות ולא שומר בבטן, הוא מסוגל לבטא את מי שהוא ולחיות את חייו על פי העקרונות שלו ובכך הוא נמנע מראש מאחסון של רגשות מודחקים בגוף.

לא ארחיב מעבר לכך, אבל כן חשוב לדעת, שלעבוד על ביטחון עצמי והערכה עצמית, באופן עקיף מאוד משפר את הבריאות שלנו.

אני שם לכם כאן קישור לקורס הדיגיטלי המושקע שלי NLP לביטחון עצמי, וגם קישור למדריך החינמי על 5 השלבים לפיתוח ביטחון עצמי, מומלץ בחום!

קשר גוף ונפש – סיכום

כתבתי את המאמר באמת מתוך שליחות ואמונה שזה יכול לשפר את הבריאות של אנשים ואף להציל חיים. ראיתי במו עיניי ניסים רפואיים שהתרחשו אחרי תהליך רגשי. אז בבקשה תיישמו, תשתפו למי שרלוונטי לו, יש לכם רק מה להרוויח.

*הערה: אין לראות במאמר המלצה להפסיק או לוותר על הליך רפואי וגם לא המלצה לוותר על התייעצות עם רופא. השימוש בידע שבמאמר הוא על אחריותכם בלבד, והוא מומלץ כתוספת להליכים רפואיים מקובלים ולא כתחליף.

מאחל לכם רק בריאות

שחר כהן

סרטון בונוס אקטואלי על קשר גוף ונפש

מדיטציות לריפוי – יישום של קשר גוף ונפש

מדיטציה של 10 דקות

מדיטציה של 20 דקות

מדיטציה לשליחת ריפוי לאדם אחר

לחצו כאן לאימון אישי משולב NLP

לחצו כאן כדי לקבל השראה שבועית לWhatsApp (הודעה אחת בשבוע).

עיקבו אחריי ב-Youtube ולחצו על סמל הפעמון כדי לקבל התראות על סרטונים חדשים.

עשו לייק ב-Facebook כדי להישאר מעודכנים בסרטונים ממוקדים שעולים רק שם.

עיקבו באינסטגרם לסרטונים קצרים, שירים על הנפש וציטוטים מעוררי השראה.